אחוזת היין טנוטה גואדו אל טאסו נמצאת במארמה שלאורך חופי טוסקנה, באזור היין האיטלקי היוקרתי ׳בולגרי׳, כשעתיים נסיעה מערבית לפירנצה. הכרמים שלה נטועים באזור מישורי יחסית, במורד הגבעות היפות של רצועת החוף הטוסקנית. השם בולגרי אינו וותיק כמו אזורי היין המסורתיים והידועים יותר של טוסקנה, כדוגמת קיאנטי וקיאנטי קלאסיקו, ברונלו דה מונטלצ׳ינו או וינו נובילה דה מונטפולצ׳יאנו, אזורים שעשיית היין בכל אחד מהם מוסדרת על ידי קונסורציום )יחידת מנהל מקומית שמפקחת על אזור יין מוסדר, אפלסיון( חזק והרבה פוליטיקה פנימית. אבל אולי דווקא בזכות שוליותו היחסית, ובשל יכולתו לחמוק מתחת לרדאר, התרחשה בבולגרי אחת המהפכות המרתקות של עולם היין. כתוצאה ממהפכה זו, שזכתה לכינוי ״סופר טוסקן״, חובבי היין יכולים להתענג על יינות אדומים מורכבים וכהי גוון, שמתאפיינים בעושר ארומטי וביכולת התיישנות, ומיוצרים בעיקר מזני ענבים צרפתיים אציליים כמו קברנה סוביניון, מרלו, קברנה פרנק, סירה ואחרים. כמו בענבים המרכיבים אותם, גם בסיפור עלייתם של יינות הסופר טוסקן תמצאו משולבים בני אצולה, כוחות שוק בין-לאומיים ויוזמה ועקשנות מקומיים. מריו אינצ׳יזה דלה רוקטה, בעליה של אחוזה בשם סן גואידו ברצועת החוף של בולגרי, חזר אי שם בשנות ה70- של המאה הקודמת מנסיעה לבורדו כשהוא מלא התלהבות והשראה. בהשפעתה, הוא נטע קברנה סוביניון וקברנה פרנק וייצר יין להנאת המשפחה וחברים, ביניהם קרוב משפחתו, המרקיז פיירו אנטינורי. הפריצה הגדולה של היין, שנקרא סאסיקאיה, התרחשה ב,1978- בטעימה עיוורת היסטורית שערך המגזין דקנטר. סאסיקאיה, אז יין שולחן אנונימי מיקב צעיר, הביס יינות בורדו נחשבים ויקרים עשרות מונים וחשף בפני העולם את הפוטנציאל של בולגרי. אחריו הגיעו יינות כמו אורנאליה וגראטאמאקו, שהפכו אף הם לפריטי אספנות נחשקים. אך למרות ההצלחה המסחררת של יינות האזור, הם זכו בתחילה לכתף קרה מן הממסד, שכן הם חרגו מהתקנות בשל השימוש בזנים 'מיובאים'. רק בשנת ,1994 לאחר שיצרני היין המקומיים הגדירו לעצמם ז'אנר חדש, ניהלו מאבק עיקש ויצרו מצב שלא ניתן היה להמשיך להתעלם ממנו, בולגרי קיבל את ההכרה הרשמית כאזור לייצור יינות אדומים. היום מיוצרים בו בעיקר בלנדים מזנים בורדלזיים כמו קברנה סוביניון, קברנה פרנק ומרלו, בהם שיעורם של זן הסנג'יובזה או הסירה לא יכול להיות מעל .50% באשר לבולגרי אסור שחלקם יהיה למעלה מ־.30% ביאנקו, ורמנטינו יכול להוות עד־70% מהבלנד, סוביניון בלאן וטרביאנו עד־,40% וזנים אחרים האחוזה טנוטה גואדו אל טאסו הוקמה על ידי משפחת דלה גרארדסקה במחצית השנייה של המאה ה.17- הדוכס הגדול של טוסקנה העניק חותמת איכות לכרמים שלה ב,1830- בזכות גואידו אלברטו דלה גרארדסקה, שהיה כורם מלא תשוקה. 100 שנים לאחר מכן, נכדתו קרלוטה דלה גרארדסקה-אנטינורי, אמו של המרקיז פיירו אנטינורי, ירשה את טנוטה גואדו אל טאסו והביאה אותה למשפחת אנטינורי, בעוד אחותה ירשה את טנוטה סן גואידו השכנה, והביאה אותה לתוך משפחת בעלה, מריו אינצ׳יזה דלה רוקטה, הלוא הוא האציל מסיפור סאסיקאיה. מתוך למעלה מ10,000- הדונם של גואדו אל טאסו, 3200 דונם הם כרמים ובהם קברנה סוביניון, מרלו, קברנה פרנק, סירה וורמנטינו. נטועים על מגוון קרקעות, הם נהנים מבריזת ים שממזגת את האקלים החם והשמשי ומפנה את ענני הסערה בחורף. כתוצאה מכך הפרי מגיע להבשלה מלאה תוך שהוא שומר על חמיצותו הטבעית ומפתח מורכבות ארומטית. משפחת אנטינורי, אגדת יין איטלקית-טוסקנית מפירנצה, נוסדה ב.1385- הדור ה26- של משפחת אנטינורי חולש היום על אימפריה שמייצרת למעלה מ20- מיליון בקבוקים עם מאות תוויות שונות ביקבים באיטליה ומחוצה לה. הסגנון המודרני של אנטינורי לא תמיד מרצה את מי שמחפשים באיטליה את העולם הישן, אך קשה להצביע על משפחה שעשתה יותר לקידום מעמדם של יינות איטליה ברחבי העולם. על אף הגדילה המטורפת, בני המשפחה לא זנחו את החתירה לאיכות חסרת פשרות, והדבר ניכר כמובן ביין שלפניכם.